13 עצות כתיבה מסופרים ידועים שאסור לך לפספס

כתיבה זה דבר לא פשוט- מעייף לעיתים קרובות, ומייאש לעיתים קרובות אף יותר.

יש את הביטוי המוכר, "כתב הוא מי שלא יכול לא לכתוב." אם את נופלת לקטגורייה הזו, כנראה שכתיבה בוערת בעצמותייך ואת מוכרחה להגשים את התשוקה שלך!

עלייך להתמיד למרות הקושי כדי להצליח. אבל מה יגרום לך לכתוב בצורה מדהימה? הינה עצות כתיבה שאת לא יכולה להתחיל לכתוב בלעדיהם!

1) השתמשי בדימיון כדי להפתיע את הקוראים. יש לך ידע רב והרבה רעיונות, אבל אילו מהם הכי הרבה יוסיפו מתח לעלילה וימנעו מהקורא להניח את הספר בצד? כמו שטוני מוריסון אמר, "היכולת של כתבים לדמיין את מה שהם לא, להכיר את הזר ולהטעות את הידוע, היא המבחן של כוחם."

2) דעי מה לא חיוני לעלילה. תשאלי את עצמך, האם אפשר לדלג על הקטע הזה ועדיין להבין את העלילה? אם כן, הוא לא חיוני, לא מעניין ולא מושך מספיק. אלמור לאונרד מסכם: "אני מנסה להשאיר בחוץ את הקטעים שאנשים מדלגים עליהם".

3) אל תעמיסי מטרות רחוקות מדי בהתחלה, וקבעי דדליין של עמוד אחד כל יום. ג'ון סטיינבק מדגיש, "תנטשו את הרעיון של להשלים ספר. תאבדו את הספירה של 400 עמודים והחלו לכתוב עמוד אחד בכל יום. ואז כשאתם מסיימים, אתם תהיו מופתעים." תוך שנה, יהיו לך 365 עמודים בספר! 4) הבחיני בין עצות איכותיות לבין סתם דעות לא מקצועיות. כשאת חושפת את היצירה שלך לאחרים, בהתחלה זה יהיה קשה להבין למי צריך להקשיב ולמי לא. סמכי על האינטואיציה שלך בעניין והכירי את הדמויות שלך טוב מספיק כדי לדעת מה נכון- לא מה טוב- עבורם. נייל גיימן עלה על הפטנט וגילה ש"כשאנשים אומרים לכם שמשהו לא תקין או לא עובד לדעתם, הם כמעט תמיד צודקים. כשהם אומרים לך שמשהו לא עובד ואיך לתקן את זה, הם כמעט תמיד טועים."

5) אל תחכי שההשראה תנחת עלייך, תביאי אותה בעצמך. שבי לכתוב כל יום בשעה קבועה למשך חצי שעה בלבד, ותכריחי את מוחך להפיק רעיונות. אני מבטיחה שזה פחות גרוע ממה שזה נשמע! תני לזה ניסיון. מאיה אנג'לו הסבירה, "כשאני כותבת, ההשראה משתכנעת לבוא."

6) החליטי מיהו הקורא האידיאלי של ספרך, וכתבי כאילו הקורא שבנית נמצא לידך. את כמובן צריכה לכתוב בשביל לרצות את עצמך ולהנות. אבל אם את רוצה להוציא לאור ספר מצליח, את צריכה לדעת לשלב את הכתיבה בשביל עצמך לבין רצונות קהל היעד שלך. אחרת לא יהיה מי שיקנה את ספרך, וזה די מבאס. מיהו קהל היעד? את צריכה לחקור באינטרנט, ולדעת מי מתעניין בנושא שאת כותבת עליו, ולבנות לו פרופיל. מהם התחביבים שלו? מה הגיל שלו? המצב החברתי שלו? מה הוא לא אוהב? מה הוא עושה בזמנו הפנוי? איפה הוא מסתובב? מהי הדמוגרפיה שלו? מהם השקפות העולם הדתיות שלו? לדעת את הפרטים האלו זה חשוב מאוד, ויכוון אותך היטב כשתתקעי בעלילה. אל תשכחי שהספר שלך בשורה תחתונה נועד גם שאנשים אחרים יהנו ממנו, וקצת התייחסות ממך לא תזיק. ג'יימס פאטרסון העמיד פנים כשכתב, "כאילו אני יושב מרחוק מול מישהו. אני מספר להם סיפור, ואני לא רוצה שהם יקומו עד שהוא מסתיים."

7) בני דיאלוגים אמיתיים עם מילים של שפת היומיום. יש מלא מצבים שסופרים כותבים דיאלוג באותה שפה גבוה שהם כותבים את שאר הטקסט, וזה פשוט לא תקין. נסי לקרוא את הפסקה הבאה:

שיר פנתה לגיא ואמרה לו, "האם תואיל בטובך להעביר לי את המלחייה?"

גיא בתגובה, "אינני מעוניין לדבר איתך. לאחר מה שעשית היום, רצוני מנחה אותי להתעלם ממך."

נכון שזה מוזר ולא קריא? אז כמו שג'ון סטיינבק הבין, "אם אתה משתמש בדיאלוג, הגד אותו בקול כשאתה כותב אותו. רק אז יהיה לו את הרעש של הדיבור."

למשל,

שיר פנתה לגיא ואמרה, "אתה יכול להביא לי את המלחייה?"

גיא בתגובה אמר, "לא בא לי", והמשיך להתעלם משיר בשאר היום.

8) כתבי כל דבר, בלי לחשוש אם זה טוב או לא טוב. הגיוני להסיק שעם כל פרוייקט נוסף שתעשי, הכתיבה שלך תשתפר. אבל כדי להתחיל את לא צריכה להיות מושלמת! העיקר שתתחילי בלי ציפיות גבוהות מדי, ולא תחכי למתישהו ש"תהיי כתבת טובה יותר". בראנבורי קבע ש"כמות מפיקה איכות. אם אתם כותבים רק קצת, אתם גמורים." זכרי שאת מתקדמת קדימה עם כל טקסט שאת כותבת. לא הכל יהיה טוב, אבל הכל יקדם אותך לעבר היותך כתבת טובה.

9) לא לתת למחסום כתיבה לעכב אותך אלא לפרוץ אותו בכוחות עצמך. זה קורה לכל כתב, לא משנה אם הוא ותיק ומפורסם, או מתחיל ולא מוכר. אן רייס הציעה נקודת מבט רעננה על הנושא, "אם אתם תקועים, כתבו עד שהיצירתיות תשוב ותציף אתכם. לכו לאיפה שהכאב נמצא. כתבו את הספר שהייתם רוצים לקרוא, כתבו את הספר שחיפשתם אבל לא מצאתם."

10) תני לטקסט לדבר בעד עצמו ללא סימני קריאה. לפעמים שימוש בסימני קריאה מוריד את העוצמה של המילים. כמו שפ' סקוט פיצגרלד פיענח את זה מזמן, "סימן קריאה זה כאילו לצחוק מהבדיחה של עצמך." עדיף לחתוך סימני קריאה כמה שאפשר, ולתת להם להופיע רק בדיאלוגים- וגם זה לעיתים רחוקות. תני ליצירתך להביע את עצמה.

11) התחברי לאמת והקשיבי לקול הפנימי שלך. הרי בשביל מה את כותבת אם לא בשביל זה? הראייה הבוחנת על העולם, התשומת לב לפרטים הקטנים, הדאגה לחשיפת האמת- כל אלו תכונות של כתב. כתבי ממקום של אמת ואל תנסי לייפות יותר מדי את המציאות של הדמויות, ונסי לגרום לרגשותיהם להיות כנים וקשורים לסיטואציה. אן לאמוט הבינה ש"להפוך לכתב זה להיות מודע. כשאתה מודע לעצמך, וכותב ממקום של הבנה לעומק, ופשטות, ואכפתיות לאמת, יש לך את היכולת להדליק את האור לקורא שלך."

12) עצות פרקטיות מאת קורט וונגט (והסברים שלי):

1. "תנו לקוראים לפחות דמות אחת שהם יוכלו להזדהות עימה"- הקוראים שלך זקוקים למישהו שמרגיש כמוהם וחושב כמוהם. תני להם לפחות דמות אחת כזו.

2. "כל דמות צריכה לרצות משהו"- הרי הדמות עוברת מסע כלשהו, מהי המטרה של המסע? מהו הרצון של הדמות? בשביל מה היא עוברת את כל הדברים שהיא עוברת?

3. "כל משפט חייב לחשוף אופי של דמות כלשהי או לקדם את האקשן"- את לא רוצה לשעמם את הקוראים! קצב עושה או שובר ספר.

4. "התחילו קרוב לסוף"- חשבי מהו הסוף האידיאלי לסיפור שלך, וכתבי במטרה שזה היעד שלך. תכנני את העלילה מהסוף להתחלה, ותופתעי כמה שזה מקל על תהליך הכתיבה.

5. "תהיו סדיסטים, לא משנה כמה חמודה ותמימה הדמות הראשית, תגרמו לדברים נוראיים לקרות לה- כדי שהקוראים יראו ממה היא עשויה"- תנו לדמויות לחשוף את כוחם ולהגיע למקסימום כישוריהם על ידי ניפוץ המציאות שלהם עם קשיים, פאדיחות, טעויות ועיכובים. זה מה שהופך את כל העלילה למעניינת אחרי הכל!

13) תני לעצמך חופש לטעות וחופש להתנסות, והתחילי כבר עכשיו ללא חשש. אל תמתיני לזמן הנכון או לרגע המושלם! אין דבר כזה. רק את יכולה לקחת את עצמך מחובבנית לסופרת מקצועית. אבל את חייבת קודם כל להתחיל מאנשהו. טארה מוס ממליצה, "החלו לכתוב היום. כתבו ממש עכשיו. אל תכתבו את זה נכון, פשוט כתבו- ואחר כך תערכו את זה לנכון. תנו לעצמכם את החופש המנטלי כדי להנות מהתהליך, כי זה תהליך ארוך."

איזו עצה אהבתן הכי הרבה?