ריאיון עם סי ג'יי דוהרטי, סופרת רב המכר העולמי "תיכון לילה"!

אין כמעט מישהי שלא מכירה את הסדרה 'תיכון לילה'. למי שלא, מסופר על נערה מרדנית בת 16 שנשלחת לפנימייה יוקרתית ומשונה בשם 'קימריה'. העניינים מסתבכים כשהיא מגלה שהעולם המרתק של חבריה החדשים הוא בעצם, גם עולמה שלה.... אבל כשכולם משקרים במי אפשר לסמוך? לא אספיילר יותר מדי! אז הינה הריאיון עם הסופרת הבריטית שמאוד אוהבת את ישראל:

קודם כל, מזל טוב על סיום סדרת הספרים הראשונה שלך! איך את מרגישה כעת כשהמסע הזה, מכתיבה בשביל הכיף ואז הפיכת "תיכון לילה" לבסט סלר ברחבי כל העולם, מאחורייך?

"אני מניחה שזה יהיה הוגן לומר שאני עדיין כותבת בשביל הכיף, אז במובן הזה, שום דבר אינו השתנה. אם לא היו מוציאים לאור את הספרים שלי החל ממחר, אני עדיין אכתוב אותם. האושר הגדול שלי הוא להמציא סיפורים ודמויות. הדבר היחידי ששונה עכשיו הוא שיותר אנשים קוראים את מה שאני כותבת. אני לא יכולה להתלונן על זה!"

איך התמודדת עם חשיפת הכתיבה שלך לחברים ולמשפחה, ולמעגלים החברתיים האחרים שלך? לא פחדת שישפטו אותך או שאת תהיי פגיעה מדי איתם?

"חלק מלהיות כותב אמיתי זה להתרגל לעובדה שאנשים קוראים את העבודות שלך. הייתי עיתונאית במשך הרבה שנים לפני 'תיכון לילה' אז התהליך של חשיפת אנשים לעבודתי והקשבה לרעיונות שלהם היה מוכר לי מאוד. אבל כשהתחלתי לכתוב את 'תיכון לילה' נתתי רק לבעלי לקרוא את הספר. רק אחרי שהוא הבטיח לי שזה לא נוראי, העזתי לשתף את זה עם אחרים. אז אולי המפתח הוא לתת למישהו שאתה אוהב ובוטח בו לקרוא קודם!"

אילו שיטות או עצות יש לך להתגבר על מחסום כתיבה ולמציאת השראה?

"לשנות דברים. אם אתם תקועים, אז משהו לא בסדר. התחילו בלשנות את הנוף שלכם- זוזו למקום חדש כדי לכתוב. אם זה לא עובד, שנו את מה שאתם כותבים. הזיזו את הסיפור קדימה בזמן או כתבו על דמות אחרת למשך זמן מה. הדברים האלה תמיד עובדים בשבילי."

מהם הספרים, הסרטים ותכניות הטלויזיה האהובים עלייך כרגע?

"אני צופה בטלויזיה יותר מדי. אני אוהבת את 'אורפן בלאק'- היא כל כך מתחוכמת שחבל שלא אני חשבתי על התוכנית הזו, ו'משחקי הכס' ו'נאשוויל' הן התכניות שאני צופה בהן כשבא לי לברוח מהעולם. אני כרגע צופה מחדש ב'בנות גילמור' כדי לשמח את עצמי. במונחי ספרים, אני אוהבת כל מה של קסנדרה קלייר, כל מה של ג'יי קיי רולינג ובמיוחד סדרת הפשע החדשה שלה 'רוברט גאלבריט'. למעשה, אני ממש בקטע של ספרי פשע כעת. במיוחד אלו עם נשים כדמות ראשית. התאהבתי ב'the Likeness' של טנה פרנץ' שנדמה שזה מה שדחף אותי לקריאה על פשע."

אם יכולת לכתוב את העלילה מנקודת מבט של דמות אחרת, מי זו תהיה ומדוע?

"אשמח לקרוא את הסדרה מנקודת המבט של סילבן! אני חושדת שיש לו ראייה בהירה לגבי דברים, והוא מחשבתי יותר ממה שהוא נראה. או אולי אפילו מנקודת המבט של זואי! היא לא מסוגלת לשקר, אז נקודת המבט שלה תהיה כנה באופן ברוטאלי."

איך את מתמודדת עם הביקורות, חיוביות ופחות חיוביות?

"אני בדרך כלל לא קוראת ביקורות- רעות או טובות. לפעמים המו"ל שלי או בעלי שולחים לי ביקורות ואומרים, 'כדאי לך לקרוא את זה!' ובאירועים כאלו אני עלולה להעיף בהן מבט. אבל למעשה אני רוצה לכתוב מבלי לחשוב מה הקוראים או המבקרים יחשבו. במונחים של ביקורות רעות: יש לי תיאורה כזו שזה בלתי אפשרי לכתוב משהו שכולם אוהבים. אנשים הם שונים והם אוהבים דברים שונים. אם אתם רוצים לכעוס מתישהו, היכנסו לאינטרנט וקראו ביקורות כוכב אחד של הספר האהוב עליכם. אני מבטיחה שלא משנה איזה ספר זה, אם הוא ספר פופולרי יהיו מאות ביקורות של כוכב אחד. אולי אלפים. אבל יהיו הרבה, הרבה יותר ביקורות של 5 כוכבים. לא כולם אוהבים את אותם הדברים. הטעם של כל אחד שונה. וזה בסדר."

מהו הציטוט או הפתגם האהוב עלייך? ומה יהיה הפתגם\ציטוט האהוב ביותר על אלי?

"כל ספר של תיכון לילה מתחיל בציטוט. האהוב עליי- ושל אלי- הוא מהכותב האמריקאי המבריק קורט וונגוט. 'אנחנו כל הזמן מוכרחים לקפוץ מצוקים ולבנות את הכנפיים שלנו בדרך למטה'".

איך בחרת בין קרטר לסילבן, ומתי?

"בחרתי אחד כבר בהתחלה, וידעתי שהיא תבחר בו. אבל כשהתיישבתי לכתוב את זה, היא בחרה באחר. זה היה אחד מהפעמים האלה בהן הדמות עושה את הבחירה לעצמה. אני הייתי בוחרת בשבילה את האחר. אבל הסיפור הזה לא נכתב. היא אהבה את מי שהיא אהבה."

האם חווית את אותו קונפליקט של אמון, כמו אלי, בחיים האישיים שלך? אם כן, איזו עצה את יכולה לתת לנערות שמתמודדות עם שמועות, קנאה ודרמה?

"אני חושבת שכולם צריכים להתמודד עם סוגיית האמון והבגידה. זה, לצערי, חלק מהחיים. וזה לא מתפוגג כשמתבגרים. אני חושבת שהמפתח הוא לא להתעלם מזה, אבל ללמוד איך להתמודד עם זה. אל תגרמו לזה להפוך אתכן למרירות. במקום זה, התחכמו. צברו יותר בינה בנושא. בחרו בזהירות ובקפדנות את מי שאתן סומכות בו עם ליבכן.

"אם מישהו בוגד באמון שלכן, או מדבר עליכן רעות, הכחישו את השקרים אבל תנערו מכן את השנאה. אי אפשר לגרום למישהו להיות נחמד. עדיין, זה בסדר להיות קצת נקמני, ולקוות שמשהו רע יקרה להן. כמו, אתן יכולות לקוות שהשיער שלהן ינשור, אולי. או שהן יפתחו אלרגיות למשהו טעים, כמו עוגות. או אפילו שהן יפתחו גירוד תמידי. זה לא מרירות- זה יצירתיות."

לאחר חמישה ספרים הסדרה הגיעה לסופה. אבל עם כל הצער שבדבר, מהן התכנונים שלך לעתיד? אני מכירה הרבה בנות, כולל אני, שמחכות בציפייה רבה לפרוייקט הבא שלך!

"אני כרגע כותבת סדרה חדשה בת 2 ספרים עם הכותבת הצרפתייה קרינה רוזנפלד. 'האש הסודית' היא על בחור צרפתי בסם סאשה, שהוא מקולל למות ביום הולדתו ה18- עד אז, שום דבר לא יכול להרוג אותו. זה גם על בחורה אנגלייה בשם טיילור, שהיא האדם היחיד החי שמסוגל להציל אותו. הבעיה היחידה היא: שהם מעולם לא נפגשו, הם חיים במדינות שונות ויש להם 8 שבועות לעצור קללה בת 300 שנה מלהרוג את שניהם."

מה אתן חושבות על התשובות של סי ג'יי? אתן מחכות לקרוא את הסדרה הבאה שלה?