ביקורת: ספר "המועמדת" מאת קיארה קאס

הטירוף סביב "המועמדת" הגיע ל"גירלבוס". הספר-שבקרוב-יהיה-סרט יצא לאור שנה שעברה בישראל וגרף המון באז (ב2012 יצא באמריקה וכמובן שגם שם "המועמדת" הפך לטירוף).

אז מה מצפה לנו ברב המכר העולמי הזה?

האם הוא באמת שווה את כל הבלאגן והרעש שעושים סביבו?

נסיך מדינת איליאה התבגר, והגיעה העת לתחרות הלאומית שתקבע מי תהיה כלתו. נערה בשם אמריקה נשלחת לתחרות עם עוד 34 בנות על מנת להתמודד על ליבו של הנסיך. היא שם בניגוד לרצונה לאחר שנכנעה ללחץ מצד אימה, כדי שהם יקבלו סיוע כלכלי במהלך שהותה של אמריקה בארמון (הרי הם מעמד 5, מעמד עני ונחות). אולם, בעזיבתה לארמון היא נאלצת לעזוב גם את בן זוגה אספן, שהוא בעצמו דחף אותה להשתתף בתחרות. מכאן משולש האהבה רק התחיל והספק העצמי של אמריקה מכרסם בה יותר ויותר- האם החיים שתכננה עם אספן יהיו טובים כמו החיים שמעולם לא דמיינה עם הנסיך? האם המציאות החדשה שלה בתחרות באמת מתאימה לה, ומה היא תאלץ לאבד בדרך?

אז, אני מאוד אהבתי את הספר. ואני בוררת את הספרים שלי בפינצטה, פוסלת המון כבר על הפרק הראשון! אבל כאן היה קצב מדהים שלא הכרתי מעולם, ודמויות סוחפות עם אופי מעניין לכל אחת בעצמה. הרבה זמן לא קראתי ספר איכותי ומופלא כזה. ולהלן הדברים היותר ספציפיים שמצאו חן בעיניי בספר:

• הוא סוחף. כל פרק משאיר אותך במתח כך שאת חייבת לקרוא את הפרק הבא. ולא רק הפרק- כל עמוד! כל עמוד וכל פסקה מגלה משהו מותח ומרתק שמונע ממך להניח את הספר בצד. מהתפרצויות הדרמה עם שאר הבנות, לפגישות הלא שגרתיות עם מקסון ועד להתקפות המורדים, שעמום לא קיים כאן.

• קל לקרוא אותו. אין תיאורים ארוכים, משפטים משעממים ובניית עולם מסובכת, דבר שלעיתים נפוץ בז'אנר הדיסטופיה והפיקשן. אהבתי מאוד שהאקשן הוא מרכז הסיפור והדמויות הן אלו מניעות את העלילה!

• הוא מיוחד. מתי עוד שמענו על סיפורים שהם סוג של 'ספין-אופ' על קלאסיקות אהובות כמו סינדרלה? ועוד כתוב בצורה רילאסטית כל כך...

• לדמות הראשית יש חתיכת אופי. ועוד איזה אופי, כזה שמסבך אותה בצרות לא פעם ולא פעמיים. הדבקות ביושרה, התעוזה לעשות את הדבר הלא מקובל, הרצון להילחם לצדק, האומץ, והחוזקה הנפשית- כל אלה גורמים לדמות של אמריקה סינגר להיות אהובה על הקהל ולהפריח חיים בעלילה, מבלי להיות נדושה\מאוסה. הגיבורה כאן היא גיבורה מסוג אחר.

• הקאבר מהמם. כמו שאומרים שאת האוכל אוכלים עם העיניים, שופטים ספר גם עם העיניים! למרות שזה לא תמיד נכון, לרוב הספרים המוצלחים יש כריכות שמושכות את העין. תראו את השמלה הנסיכותית הזו והעטיפה האלגנטית הזו.... ברור שהספר צועק, "תקראו אותי!".

לסיום, זהו ספר שיכול להתפס בקלות כקיטשי אבל הוא לא קרוב בכלל לקטגורייה הזו. שווה לקרוא אותו. המסתורין והסיבוכים לא נותנים מנוח, ואני רק מחכה לקרוא את הספר השני- "העילית"- שיוצא כבר עכשיו באמצע ינואר. מיליונים ברחבי העולם כבר התמכרו, ועכשיו גם אני!

אתן מכירות את הספר? מה דעתכן עליו?